הכרעת דין בתיק תת"ע 5984-10-12

נגד הנאשמת הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 22/11/2011, בשעה 11:29 או בסמוך, נהגה הנאשמת

ברכב פרטי מסוג מרצדס, מ.ר. 9723972, בצומת הרחובות ז'בוטינסקי ובן גוריון בבני ברק, מכיוון מזרח לצפון, ולא צייתה לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתה, בכך שלא עצרה את רכבה לפני קו העצירה, ונכנסה לצומת בחסות האור האדום, בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה,

תשכ"א - 1961.

הנאשמת כפרה בהאשמה המיוחסת לה ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת, נועה שט. עדותה נשענה, רובה ככולה, על הדו"ח אשר היא רשמה ביום האירוע - ת/1, ועל השרטוט אשר בגוף הדו"ח.

על פי עדותה, במהלך פעולת אכיפה ברחוב ז'בוטינסקי פינת בן גוריון לכיוון צפון, עמדה ברחוב בן גוריון, עת המתינה לבדיקת נהג שעצרה במסוף, הביטה אל הצומת ואל הרמזור "הרחוק" המוצב על רחוב ז'בוטינסקי לכיוון מערב, אשר דלק באור ירוק, הבהב שלוש פעמים, התחלף לכתום ומיד לאחר מכן, לאדום. לדברי השוטרת, כאשר הפנתה את מבטה אל כלי הרכב המגיעים מרחוב ז'בוטינסקי מכיוון מזרח, הבחינה כי הרכב בו נהגה הנאשמת והיה באותה העת כמטר לפני קו העצירה, לא עצר בפתח הצומת כנדרש, אלא חלף את קו העצירה ואת מעבר החצייה, נעצר, ולאחר מכן המשיך בנסיעה ופנה ימינה אל רחוב בן גוריון לכיוון צפון. השוטרת ציינה כי לפני רכבה של הנאשמת, נסע רכב נוסף אשר השלים את הפנייה ימינה.

השוטרת הוסיפה כי לבקשתה, השוטר שהיה שותפה למשמרת, ועמד בסמוך לאבני השפה, עצר את רכבה של הנאשמת. או אז, ניגשה השוטרת אל הרכב, אשר נעצר בסמוך לאבני השפה שלמולה.

בגין התנהגותה המתוארת של הנאשמת נרשם הדו"ח נשוא הדיון כאן.

הנאשמת סירבה לחתום על הדו"ח.

תגובת הנאשמת לאוזני השוטרת במעמד רישום הדו"ח היתה:

"אני לא יודעת על מה את מדברת. השוטר שאיתך לא ראה. היית עסוקה עם הנהג, איך את יכולה לראות עין קדימה ועין אחורה?. אני מבקשת שהשוטר יכתוב לי עכשיו שהוא לא ראה אותי, כמו שהוא אמר לי."

בחקירתה הנגדית אישרה השוטרת כי עצרה את הנאשמת בגין אי ציות לאור אדום אשר דלק בעדשת הרמזור, בעת האחרונה חצתה את הצומת.

לדברי השוטרת, ביקשה מהשוטר שהיה שותפה למשמרת, לעצור את הנאשמת, לאחר שהבחינה בנאשמת כאשר זו נוהגת ברכבה מכיוון מזרח, בטרם פנתה צפונה.

הנאשמת העידה להגנתה.

על פי עדות הנאשמת, השוטר שהיה שותפה למשמרת של השוטרת שרשמה לה את הדו"ח נשוא הדיון כאן, עמד במפרץ בין שני מסלולי הנסיעה, וצפה על הצומת.

לדברי הנאשמת, כאשר שאלה את השוטר האם ביצעה עבירה, הוא השיב לה כי הוא לא ראה אותה מבצעת עבירה.

הנאשמת ציינה כי כאשר נעצרה על ידי השוטרת, היתה האחרונה עסוקה בדין ודברים עם נהג אלמוני אחר, וכל זאת כאשר גבה מופנה אל הצומת שממנה פנתה היא, הנאשמת, ימינה.

לדברי הנאשמת, לאחר ששאלה את השוטר בשנית האם ביצעה עבירה והוא השיב שוב בשלילה, ביקשה ממנו את פרטיו, וכן ביקשה מהשוטרת כי בדו"ח יהיו רשומים דבריו, ברם דבריו לא נרשמו ובנוסף לכך, השוטרת סירבה לאפשר לה לקרוא את תוכנו של הדו"ח.

בחקירתה הנגדית חזרה  הנאשמת על טענתה כי לא הבחינה בשוטר עד לרגע שבו הוא ניגש אליה.